אחריות יצרן למכשיר סלולר- לא באמת קיימת!

 חוק הגנת הצרכן אחריות ושירות למוצרים

בספטמבר 2006 נכנסו לתוקפן תקנות הגנת הצרכן בעניין אחריות ושירות לאחר מכירה.

התקנות מחייבות מסירת תעודת אחריות למוצר חשמלי שמחירם לצרכן עולה על 150 שקל.

תיקון כל קלקול שנוצר במהלך השנה הראשונה  הינו ללא עלות לצרכן.

בנוסף יש חובת אספקת חלקים מקוריים וחדשים, קיצור משך ההמתנה לתיקון וחובת ביקור טכנאי בביתו של הצרכן – כל אלה ועוד מחייבים הצגת תעודת אחריות.

עוד נקבע בתקנות כי המוכר/היבואן רשאי לדרוש תשלום עבור תיקון המוצר או עבור החלפתו, אם הוכיח, לפני התיקון, שהקלקול נגרם מזדון או משימוש במוצר בניגוד להוראות השימוש של היצרן.

בפועל אין  אחריות למכשירי סלולאר

לכאורה מתן האחריות למכשיר סלולר מגן על הצרכן.

במציאות התמונה היא אחרת ואין באמת ממש בתעודת האחריות .

הצרכן כמעט תמיד נאלץ לשלם עבור התיקון. אין באמת דרך לאכוף את האחריות וכל ניסיון כזה נידון לכישלון מראש.

תעודת האחריות מעלה את המחיר של המוצר לצרכן שלא מקבל תמורה אמתית.

בנוס  הצרכן חשוף למניפולציות של שדרוג האחריות בתוספת תשלום.  " תוסיף 100 שקל תקבל אחריות לשלוש שנים."

 

חובת האחריות – אפליה בלתי הוגנת של הסוחרים בארץ

נקודה נוספת היא תחרות בלתי הוגנת.

בעולם גלובלי שבו התחרות אמורה להיות הוגנת הסוחרים בישראל עומדים בתחרות לא הוגנת משום שהם מחויבים לתת אחריות.

האחריות מהווה מרכיב משמעותי בעלות המוצר והמוכר בארץ מתמודד סוחרים ואתרי סחר בחול שלא נותנים אחריות למוצר.

פתרון למתן אחריות למוצרי סלולר.

בעיני צריך לבטל את חובת האחריות למוצרי סלולר.

הצרכן ירכוש את המוצר ללא אחריות ואם ירצה ירכוש ביטוח שיגן עליו ואת תנאי הפוליסה יוכל לדעת מראש.

כמובן יש לעגן בחקיקה את המקרים בהם המוצר שהתקבל הוא פגום ולכן היצרן צריך לשפות את הצרכן.

 

מקרה בוחן אחריות מכשירים סלולריים :

שאלות ותשובות בנשוא אחריות למכשיר סלולר

ביהמ"ש נדרש לסוגיה במקרה שבו חברת סלולר טענה כי אי אפשר לתקן מכשיר שהתקלקל 8 חודשים לאחר הרכישה בשל קורוזיה.

בית המשפט ביקש שהטכנאי שתיקן את המכשיר יתייצב  לדיון.

בדיון התברר שהטכנאי אינו זוכר את פרטי המקרה הספציפי, ושלא נעשה רישום מדויק בזמן אמת של  הבדיקה ושל תוצאותיה.

ביהמ"ש לא קיבל את טענתה הסתמית של החברה שהייתה קורוזיה והחליט לבחון את המקרה על פי דיני הצרכנות והחוזים הרגילים.

כיצד החוק מגן על הצרכן במקרה זה?

 התקנות קובעות כי החברה רשאית לדרוש תשלום עבור התיקון רק אם היא תוכיח כי התקלה  נגרמה  מרשלנות או משימוש לא נכון.
לפיכך, נטל ההוכחה על החברה ולא על הצרכן.
בפסק הדין לעיל, ביהמ"ש התייחס לתקלה וקבע שמדובר בבעיה של הטענת המכשיר, ומשלא הוצגה על ידי הנתבעת כל חוות דעת שמסבירה למה אי אפשר לתקן אותה, הרי שלא הוכח כי התקלה נגרמה מרשלנותו של התובע או משימוש לא נכון. ביהמ"ש הוסיף וקבע כי קיימת חזקה שמכשיר כל כך חדש לא יסבול מקורוזיה בשימוש רגיל, ואם אכן התפתחה הקורוזיה הרי שהאחריות על החברה לתקנה. לאור סירוב החברה לתקן ביהמ"ש חייב אותה להחזיר לצרכן את מחיר המכשיר  –  2700  ₪ – ובנוסף חייב אותה ב- 5000 ₪.
 האם אוכל לתבוע פיצוי במקרה של סירוב לתקן תקלה במהלך תקופת האחריות?
 כן, החוק מקנה לצרכן את הזכות לתבוע פיצוי עונשי של עד 10,000 ₪ במקרה של סירוב לתקן מוצר בניגוד לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) או במקרה של אי מסירת תעודת אחריות. למידע נוסף.
מה עלי לעשות במקרה שהמוצר באחריות או שיש לי חוזה תיקונים, והחברה מסרבת לתקן מוצר כלשהו בטענה כי התקלה נגרמה משימוש לא נכון או מרשלנות?
ברוב המקרים הצרכן חסר אונים. לא תמיד יש לנו זמן ואפשרות לממן בדיקות מעבדה. קשה להתמודד עם טכנאי שהוזמן כדי לתקן דוד נוזל או מכונת כביסה וקובע שהתקלה לא מכוסה ויש לשלם עבור התיקון. במקרה כזה, מומלץ מאוד לדרוש הצעת מחיר עבור התיקון, תוך פירוט מחיר החלפים והעבודה על מנת לאפשר קבלת חוות דעת שנייה או לפחות לתעד את הדברים.

קבלתם ,תעודת אחריות והמוכר לא מכבד את התעודה?

רוצים יעוץ איך להתמודד?

מוזמנים לשלוח פניה במייל ותקבלו הדרכה כיצד לפעול .

כתובת למשלוח מייל : iggal@hotmail.com

  




 







Loading...