נכון, מדינת ישראל במצב חירום. הנחיות פיקוד העורף מחייבות – ברור, מובן, ואין ויכוח.
אבל משהו בהתנהלות של הולמס פלייס מול המנויים פשוט לא מרגיש נכון.
כן, מספר המתאמנים והגבלות השעה נקבעים ע"י פיקוד העורף – אבל התחושה היא שהולמס פלייס פועלים רק כדי לסמן וי.
בלי יוזמה, בלי יצירתיות, בלי שום ניסיון אמיתי לשרת את הלקוחות.
הכול מרגיש "כאילו" – כאילו פתוח, כאילו מתחשבים, כאילו מנסים.
מה שבאמת מקומם – זו השתיקה.
שירות הלקוחות נעלם.
אין עם מי לדבר – לא בטלפון, לא בוואטסאפ, לא במסנג'ר.
אין הודעות, אין הסברים, אין עדכונים.
אבל את דמי המנוי ממשיכים לגבות כרגיל – כאילו הכול מתנהל כסדרו.
מנהלי הולמס פלייס היקרים – אנחנו חיים בעידן שבו אפשר לתת מענה גם מהבית.
זה לא דורש הרבה – רק רצון. וכנראה שזה מה שחסר כרגע.
במקום להיות דוגמה להתגייסות ולאחריות ציבורית – הולמס פלייס בוחרת לשתוק.
וזה בדיוק מה שגורם לאנשים לאבד אמון.